בירושלים ישנם כ 30,000 צעירים וצעירות המצויים על רצף סיכון, חל מנערים ונערות אשר גרים בבית והולכים לבית הספר אך מתקשים בתחומים רגשיים או חברתיים, ועד לכאלו אשר משתמשים בחומרים ממכרים או מתגוררים ברחוב וזקוקים לעזרה בצרכים בסיסיים כמו מזון וקורת גג.

ראש העיר ניר ברקת סימן כי מדובר באתגר גדול עבור העיר ירושלים בין השאר בשל ריבוי גופים וארגונים בתחום הפועלים במקביל. בכל הנוגע לטיפול בנערים ובנערות, המידע הנחוץ אינו עובר בין הארגונים, עבודה עם נתונים ומדידה אינה מספקת ויש צורך בגורם שיתכלל את העבודה סביב התחום ברמה העירונית. כך, הנוער הנמצא במצבי סיכון אינו מקבל את המענה הטוב ביותר שהעיר יכולה לספק. לפיכך החלה העירייה לפעול כבר בשנת 2015 בנושא וגייסה לשם כך את צוות החדשנות בכדי ליצור מודל חדש. המודל מבוסס על מחקר ומיפוי תכניות עירוניות וארגונים הפועלים בעיר, שיתוף פעולה בין העירייה לבין הארגונים בתכנון והוצאה לפועל, ובעל מטרה ברורה: רווחה וחיים בכבוד לנוער הירושלמי בכלל ואלו המצויים בסיכון בפרט.

Nir-barkat

"כשצוות החדשנות העירונית החלה את עבודתה בירושלים, ידעתי מיד שאני רוצה שיעסקו בתחום של נוער בסיכון. אני גאה לומר כי העבודה שמושקעת בירושלים בכל הנוגע לנוער בסיכון, מצילה חיים".

–ראש העיר ניר ברקת

מודל עירוני

אחת היוזמות המרכזיות של הצוות היא יצירת מודל עבודה עירוני בתחום נוער בסיכון, תוך שיתוף כלל המינהלים בעירייה וארגוני המגזר השלישי. בין מטרות המודל: טיפול מיטבי בנערים/ות, בניית אסטרטגיה עירונית, יצירת מסד נתונים והטמעתו בעבודה השוטפת ופיתוח מנגנון היודע להתאים בין צרכי האוכלוסייה לבין המענים הקיימים.

בפיילוט של המודל, הצוות בחר להתמקד באוכלוסיית מחוסרי קורת גג. לאחר תהליך מיפוי, בו זוהו כ-192 נערים/ות וצעירים/ות החיים ברחוב באופנים שונים, הוחלט על עבודה באמצעות צוותים משותפים ומינוי case managers ייעודיים שידאגו לתכנית טיפול לכל נער/ה וצעיר/ה על פי צרכיו/ה האישיים. כחלק מהתהליך הוקמו שני צוותי פעולה: צוות אסטרטגיה המורכב ממנהלי תכניות מרכזיות, הן בעירייה והן במגזר השלישי, שתפקידו להכווין את הפעילות באמצעות קבלת החלטות אסטרטגיות, וצוות שטח בו עובדי הרחוב של הארגונים השונים מעלים צרכים ומגבשים פתרונות לכל צעיר וצעירה. לעבודת הצוותים תוצאות מרשימות, כגון אישור תכניות להקמת שני שלטרים חדשים, שייפתחו במהלך 2017, וייתנו מענה ל-16 צעירות ו-16 צעירים.

zulot
Four teens of varying nationalities grasping each other's wrists outdoors in the fall

שולחנות עגולים

לאור הצלחת הפיילוט במרכז העיר עם מחוסרי קורת גג, המודל העירוני החל את שלב ההטמעה ברמה השכונתית. ירושלים היא עיר המוגדרת על ידי שכונותיה, על שלל מאפייניהן ועל ידי שייכות לאחד משלושת המגזרים. לפי כך כל שכונה צריכה תכנית עבודה המתאימה לה ולפועלים בה. בשכונת הבוכרים החרדית נערך פיילוט המבוסס על המודל העירוני. שם התכנסו סביב שולחן אחד כלל היחידות העירוניות והארגונים העוסקים בתחום נוער בסיכון בשכונה בכדי לאגם מידע, לעבד נתונים ולהפיק תובנות בהן ניתן יהיה להשתמש ולהחליט על תכנית עבודה שכונתית משותפת. עד סוף 2016, השולחן העגול בשכונת הבוכרים, המונה כארבעים משתתפים, סיים את שלב המיפוי (תכניות ואוכלוסיה) וייסד שני צוותי שטח. לאור הצלחת הפיילוט, הוחלט כי ישוכפל המודל העירוני השכונתי עד סוף 2017 לעבודה בשש שכונות חרדיות נוספות.

מיפוי תכניות

עם תחילת העבודה על המודל העירוני, עלה צורך מיידי במיפוי כלל התכניות בעיר הנותנות מענה לנוער בסיכון על פי פרמטרים כמו מגדר, גיל, מצב סיכוני, שכונה, סוגי טיפול, גורם מממן, מגזר ותקציב. לאחר חודשים של עבודה, אותרו כ-300 תכניות, והתובנות לא איחרו לבוא. למשל, העירייה למדה כי למרות שישנן תכניות רבות המטפלות בנערים חרדים ונערים ערבים, יש מעט מאוד תכניות אשר נותנות מענה לנערות חרדיות או נערות ערביות. היה מאוד ברור שהנתונים הללו יוכלו להוביל לשינוי במדיניות ובהקצאת תקציבים אם יונגשו בצורה טובה למקבלי ההחלטות. בסוף התהליך הצטברה מסה של נתונים אותה היה קשה לנווט. הצוות פנה לתחום הבינה העסקית (BI), כלי טכנולוגי חדשני שאינו מוכר בדרך כלל בעולמות הטיפוליים, בכדי לאפשר תמונה ברורה של היקף ההשקעות מול האוכלוסיות השונות בפריסה גאוגרפית, מגזרית ומגדרית. התוצאה הרצויה: מקבלי ההחלטות בעירייה יידעו בקרוב כיצד לעשות שימוש מיטבי בנתונים לטובת הנערים והנערות.

Friends Huddle Happiness Amusement Park Festival Concept

יש לך רעיון חדשני שיכול להפוך את ירושלים למקום טוב יותר?